במרחק של 15 דקות נסיעה צפון-מערבה מכרמיאל, על הדרך שמחברת בין הירוק הגלילי לכחול הבוהק של הים התיכון, תמצאו את כישורית- כפר קטן, שקט וקסום שכמו הוצנח לישראל הישר מהשמיים. המקום הזה, שמשכן בשטחו מאות אנשים בעלי מוגבלויות שמועסקים בענפי משק שונים, משתלב היטב באטמוספירה הצפונית הרוגע וביקור בו מזכיר תוך רגעים ספורים לשם מה בעצם נתכנסנו כאן: להיות קצת ביחד, לקיים חקלאות מקומית, לתמוך אחד בשני, לחלוק ערכים משותפים ובערב, לקראת סוף היום, לשתות בצוותא כוס של יין מקומי משובח. ואם ביציאה מהכפר עוד עוצרים בדרך אצל הקצב מדיר-אל-אסד כדי להצטייד בצלעות כבש משגעות, אפשר אפילו, גם אם לכמה שניות בלבד, להאמין שיש סיכוי לחיות כאן בדו-קיום אמיתי.
הכפר כישורית הוקם בשנת 1997 על אדמת קיבוץ כישור ביוזמתם של שוקי ושילה לוינגר, במטרה שישמש כבית שיענה על צרכיהם של בוגרים בעלי מוגבלויות שונות. במסגרת השאיפה לאפשר לתושביו חיים עצמאיים ככל שניתן, ובהתאם למערכת ערכית שבבסיסה ערכים של כבוד, תעסוקה יצרנית וקיימות, מושתתים החיים בכפר על מגוון רחב של ענפי משק שמשרתים את קיומם הכלכלי של המתגוררים בו: גן ירק אורגני, דיר עיזים ומגבנה, לול תרנגולות חופש, כלבייה, חוות סוסים טיפולית, מאפייה, מפעל צעצועי עץ ויקב שמייצר יין מצוין. בימים אלה, באופן שמהווה דגם מיוחד לשילובם של בוגרים עם צרכים מיוחדים בחברה, מאוכלס קיבוץ כישור ב-100 משפחות "רגילות" שבנו את ביתן לצידם של 200 תושבי כישורית.
המיזם של הקמת היקב בכישור החל באופן די מקרי בזמן מלחמת לבנון השנייה. לנוכח האיום שהטילו פגזי החיזבאללה על דרי הכפר, עלה הצורך בפתרונות מיגון ובבניית מקלטים חדשים. קברניטי הכפר תרו אחר תורמים פוטנציאליים, ולאחר שפנו לנדבן בריטי במטרה שיסייע, הם נענו בשלילה אך קיבלו ממנו הצעה שטמנה בחובה חלופה מפתה בלתי צפויה: הפילנתרופ הצהיר שהוא אמנם אינו מעוניין להשקיע את כספו במבני בטון מבוצרים, אך הוא ישמח לתרום את ממונו לצורך הקמת יקב שיפעל בשטח הכפר. ההצעה המפתיעה התקבלה בברכה ובשנת 2007 ניטעו 65 דונם של כרמים בואדי שמרגלות הכפר.
מי שהופקד על מלאכת הכורמות והפקת היין בכישור הוא ריצ'רד דייוויס, חקלאי במקצועו שעלה לישראל מדרום-אפריקה ולמד בתוכנית ללימודי יין של מכללת תל-חי. כבר בתחילת הדרך בחר דייוויס להסתייע בשירותיו של יועץ היין איתי להט, ולמעשה השניים אחראיים ליצירתם של יינות כישור מיום הקמתו של היקב ועד לשנת הבציר הנוכחית. כמו בכל שאר ענפי המשק, גם הצוות ביקב מורכב מתושבי הכפר.
למרות הפיתוי להשתמש ברקע החברתי המיוחד של היקב כגימיק מקדם מכירות, בחרו בכישור להשקיע קודם כל במוצר מצוין. באופן הזה, רכישת יינות היקב אינה נעשית כ"תרומה" לקהילה, אלא בראש ובראשונה בזכות איכותו של היין. הגישה הזו, שמייצרת מחויבות להשקעה ללא פשרות, באה לידי ביטוי בכל אספקט של העשייה ביקב שיינותיו הולכים ומשתפרים מבציר לבציר.